הידעת? רובינו לא באמת פגשנו כאב.
נשמע לא סביר נכון?
רוב ימינו אנחנו מסתובבים סביב כאבים במקום לעבור דרכם ולשחרר אותם. תחשבו רגע על אחיין שלכם, כשהוא חוטף מכה או שהוא נעלב הוא בוכה לכמה דקות כאילו עכשיו סוף העולם, ומה קורה לו אחרי עשר דקות? הוא חוזר לשחק כאילו כלום.
זהו תהליך התחדשות בריא וטבעי, של מעבר דרך כאב ושחרור פשוט שלו.
כמה מאיתנו חווים דבר כזה במהלך היום? במהלך החיים?
במקום זה, אנחנו בונים מגדלים סביב הכאב, עוטפים אותו בהגנות, באידאולוגיה שלימות, בסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו, רק כדי לא לפגוש כאב.
האם יש אידאל בלגעת בכאב? לא.
אנחנו לא אומרים להיות סביב הכאב כל היום. ממש לא. גם בסדנה שלנו, אנחנו לומדים לא מעט לעבוד עם כאב, אבל בפועל ביום יום, עבודה עם כאב צריכה להיות אולי 5% מהיום. אבל מכיוון שרובינו לא יודעים לעבוד עם כאב בצורה מדוייקת, עלינו ללמוד את הדבר בצורה עמוקה כדי לא להימרח עם זה.
כאב הוא חלק מהחיים. החיים יזמנו לנו כאב בין אם נרצה בזה או לא. כל השאלה איך נגיב אליו, ואיך נעבוד איתו.
Comments