יש חוק פיזיקלי שאומר שכוח מקבל ממשות רק כשיש כוח נוסף שמתנגד אליו. כלומר, אם אני מניף יד באוויר, בלי שהיא דוחפת או פוגעת במשהו, לכוח של היד אין ממשות. כדי שהכוח של היד שלי יקבל תוקף וממשות במציאות, נצטרך כוח נגדי שייתן לו תוקף.
**
גם בנפש, בכל קונפליקט יש שני כוחות. כוח ראשון וכוח שני. ברגע שאני מביע רצון, ציפייה, תנועה לעבר מישהו אחר, אני מגלם בתוך התנועה הזו איזה כוח פנימי. האדם שמולי, ירגיש את התנועה שלי, ומיד יתעורר בו כוח שני מנוגד אליו (זה יכול להיות מנוגד כהתנגדות, או אי הסכמה, אבל גם ריצוי למשל הוא כוח מנוגד).
למשל אם אחד מבני הזוג ירצה ליזום יציאה להצגה אחת לחודש (כוח ראשון) והצד השני לא מתחבר להצגות אבל מתרצה בשביל לשמח את הצד השני (כוח שני, מגיב) הרי לנו שני כוחות קלאסיים.
אם כן, שני הכוחות המנוגדים האלו פשוט פועלים ככוח וכוח מגיב אליו, וזה מתכון לכניסה ללופים. פשוט מאבקי כוחות, פעם זה מתגבר ופעם זה מתגבר, עד לקריסה ומשבר.
**
מהו הכוח השלישי?
הכוח השלישי במובן מסויים גואל את שני הכוחות מהלופ של עצמם. הוא יכול להופיע אחרי שמזהים את מערך הכוחות, מהו הכוח הראשון ומהו הכוח השני, ומסוגלים לקבל את הקונפליקט, ולעבוד איתו. (שלבי הקבלה וההזדהות). הרבה פעמים זוגות ישנו או ירככו מעט את הכוחות, אבל בפועל זו תהיה אותה גברת בשינוי אדרת, אותם שני כוחות בלי שינוי מהותי.
הכוח השלישי לרוב לא ידוע מראש. אם אנחנו עושים תהליך שבו הפתרון ידוע מראש, כנראה שלא עשינו תהליך. הכוח השלישי הוא כוח שלא נופל למשחק של שני הכוחות הראשונים, והוא מתגלה דווקא מתוך היכולת לנכוח בתוך מערך הכוחות, לנשום, ולהיות בנוכחות בתוך הקונפליקט עצמו.
כל עוד אני שרוי בתוך מאבקי כוחות, אני לא באמת מסוגל לראות את הכוח השלישי.
Comentarios